על פי ארגון הבריאות העולמי (WHO) (1), דכאון הינו הפרעה נפשית נפוצה. מסביב לעולם, למעלה מ-300 מיליון איש בכל הגילאים סובלים מדכאון. נשים סובלות מדכאון יותר מגברים.
דכאון הוא הסיבה המובילה למוגבלות ברמה כלל עולמית, ונחשב תורם רציני לנטל המחלות הגלובלי.
במקרה הגרוע ביותר, דכאון עלול להוביל לאובדנות.
אם סבלת מדכאון בעבר או שהוא נוכח בחייך כיום, בוודאי חווית חלק מהתסמינים הבאים: מצב רוח ירוד ומדוכא; תחושת עצבות, חוסר אונים, התפרצויות בכי, תחושת חוסר ערך; ריקנות וחוסר אנרגיה; אובדן עניין והנאה עד כדי פגיעה בתפקוד תקין (אכילה, שינה, תפקוד בבית, בחברה ובעבודה); קושי לחשוב, להתרכז, תפיסת מציאות שלילית.
למה שוקעים בדכאון? חוויות טראומתיות, סטרס קיצוני (לפעמים גם חיובי), מחלות כרוניות או גילוי של מחלה חריפה עלולות לגרום לדכאון; גם שינויים במאזן ההורמונלי, כמו תנודות הורמונליות במהלך המחזור החודשי או חוסר איזון של בלוטת התריס משפיעים על מצב הרוח; תזונה לקויה המובילה לחסרים תזונתיים, נטילת תרופות מסוימות, כמו גם צריכת סמים ואלכוהול עלולות לגרום לירידה תהומית במצב הרוח; וקיימת גם נטייה תורשתית.
במצבי דכאון שונים נצפה חוסר איזון בפעילות מתווכים עצביים במוח. אולי שמעת על שלישיית המחץ – סרוטונין, דופמין ונוראדרנלין.
סרוטונין (Serotonin או 5-HT) – מעורב בויסות תהליכים פזיולוגיים רבים בגופנו כגון שינה, אכילה, התנהגות מינית. כמו כן, סרוטונין משפיע מאוד גם על מצב הרוח וכאשר רמותיו נמוכות נראות תחושות כמו עצבנות, חוסר שקט ודכדוך.
לדופמין (Dopamine) השפעה קוגניטיבית–התנהגותית משמעותית. יש לו תפקיד ב'מסלול הגמול' במוח והוא מופרש ברגע שאנחנו מבצעים פעולה המשפרת את השרידות שלנו (למשל אכילה, יחסי מין), משרה תחושת עונג ואופוריה ובכך גורם לנו לרצות לחזור על הפעולה שוב. כאשר רמותיו נמוכות ניתן לראות חוסר סיפוק, דכדוך והעדר תחושת עונג.
נוראפינפרין (Norepinephrine) מופרש בעיקר במצבי סטרס (מצב המכונה "Fight or Flight"/הילחם או ברח) ומשפיע על ויסות קצב הלב ולחץ הדם ועל שלל מערכות נוספות בגוף. בהפרשה מרובה מעורר תחושת חרדה ומתח ומכניס את הגוף למצב עוררות – עלייה בלחץ הדם, האטת פעילות מערכת עיכול והשפעה על מערכת החיסון בדרכים מורכבות.
עוד נצפתה בשנים האחרונות בקרב הסובלים מדכאון, עלייה של מתווכים דלקתיים (IL6, TNFα) והקשר ביניהם עדיין נחקר. נמצא כי מדדי דלקת גבוהים בגוף מפחיתים את זמינות המתווכים העצביים סרוטונין, דופמין ונוראפינפרין דרך שרשרת של תהליכים שלא נכנס אליהם כרגע.
הרפואה הקונבנציונלית מציעה טיפול תרופתי לצד טיפול פסיכולוגי וטיפולים תומכים נוספים כגון: ריפוי בעיסוק, טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT), פסיכותרפיה, ביופידבק, קבוצות תמיכה ועוד.
לצד היעילות שבטיפול התרופתי, מופיעות לעיתים קרובות תופעות לוואי מטרידות כגון: הפרעות עיכול, בחילות, הפרעות שינה, כאבי ראש, חוסר או עודף תיאבון, עלייה במשקל, אין אונות ועוד.
בנוסף, רוב המשתמשים בתרופות השונות צורכים אותן במשך שנים רבות ומתקשים להפסיק. התרופות הופכות למעשה למעין פלסטר לדכאון במקום לפתרון שורשי.
מה יש לרפואה הטבעית להציע?
ראשית, למרות הכותרת, חשוב להדגיש כי אין באמור שום המלצה להפסקת או להחלפת הטיפול התרופתי. לעיתים, באמצעות טיפול טבעי, ניתן לתמוך את הטיפול התרופתי ולעיתים ניתן באמצעותו לדחות או להימנע מהתחלת טיפול שכזה. כל החלטה רפואית יש לעשות בהתייעצות עם הרופא.ה המטפל.ת בלבד.
5 דברים שיכולים לשפר את מצב הרוח שלכן (יש הרבה יותר מזה כמובן, אבל לא תיכננתן לקרוא עכשיו ספר):
1. דג סלמון
דג סלמון עשיר בחומצת שומן אומגה 3, חומצת השומן הנפוצה ביותר במוח ומשפיעה על איזון נוירוטרנסמיטורים. כמו כן, היא נוגדת דלקת ונוגדת נוירו-דלקתיות. במחקרים נמצא כי רמתה נמוכה בקרב הסובלים מדכאון ומחרדה.
ב-100 גרם סלמון תקבלו כ-1.20 גרם אומגה 3. לפי המחקרים הספיגה של אומגה 3 טובה יותר ממזונות מן החי, אבל היא ישנה גם בזרעי פשתן (טחונים!), בזרעי צ'יה ובאגוזי מלך.
2. בננה
בננה עשירה בחומצת האמינו טריפטופן המהווה חומר מוצא לסרוטונין, המתווך העצבי שאחראי (גם) על מצב הרוח שלנו.
3. מזון מותסס
מזונות מותססים, כגון ירקות בכבישה ביתית, יוגורט פרוביוטי ביתי, כמו גם מיסו וטמפה, עשירים בחיידקים פרוביוטיים ידידותיים. המחקר אודות ההשפעה הנרחבת של חיידקי המעיים שלנו רק מתבסס ומתרחב בשנים האחרונות ונראה שיש להם השפעה גם על התודעה שלנו ומצב הרוח. ממש לאחרונה (2020) פורסמה סקירת מחקרים (3) בה נבדקה השפעה של נטילת תוסף פרוביוטיקה על הפרעת דכאון והפרעות פסיכיאטריות נוספות. נמצא כי לנטילת תוספי פרוביוטיקה השפעה מטיבה על מדדי דכאון, כמו גם על חלק ממדדי הדלקת (Il-10 ו-CRP). סקירה נוספת (4) מצאה גם היא ירידה במדדי דכאון מג'ורי עקב נטילת תוספים פרוביוטיים, בפרט בקרב בני 60 ומטה.
4. שורש כורכום
שורש כורכום, בצורתו המקופסלת 95% כורכומין, נמצא יעיל בהפחתת תסמיני דכאון מג'ורי (5) (6). כורכומין הינו רכיב פוליפנולי מבין הנחקרים בעולם ומוכר בין השאר כנוגד דלקת, נוגד חמצון ובעל השפעה מגנה על מערכת העצבים. תכונות אלה הופכות אותו לבעל פוטנציאל כנוגד דכאון.
5. תרגול הודיה
כשמצב הרוח ירוד, לפעמים נראה שאין בשביל מה לקום בבוקר, שאין בשביל מה להתנהל בחיים. לפעמים לא יוצאים מהמיטה ולפעמים פשוט מתנהלים על מן "טייס אוטומטי". הכרת תודה על מה שיש לנו בחיים עוזר למצוא את הדברים הגדולים כמו הקטנים שנותנים לנו ערך לחיים. לפעמים זה יכול להיות על השמש שזורחת הבוקר, לפעמים על קורת גג או על שיחה טובה או אפילו מילה טובה שנזרקה לעברנו; על אנשים שבחיינו או אפילו על אנשים שכבר אינם ופיסת זכרון מהם עלתה בנו היום והעלתה חיוך; הכרת תודה על האוכל שהיה לי כוח להכין היום או על מקלחת טובה. אם רק תנסו, תגלו שבכל יום ניתן למצוא כמה דברים להכיר עליהם תודה. תרגול יומיומי שכזה מסייע במציאת משמעות וסיבות להיות.
הכתוב אינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי / פסיכולוגי / נטורופתי.
מה שיכול להועיל (גם אם טבעי), יכול להזיק! תוספים וצמחי מרפא רבים עלולים ליצור תגובה עם התרופות שהינך נוטל/ת או להחמיר מצבים רפואיים, גם אם נלקחים כשלעצמם. יש להיוועץ עם איש מקצוע לפני נטילת תוספי תזונה ו/או צמחי מרפא.
